אני והכאב - נשים משתפות בכאבים ובעיות בתפקוד מיני | סיגל צוקר לנשים וזוגות, באהבה ותשוקה

5 נשים משתפות בסיפורי כאב אישיים -

מה לויברטור ולשיקום נשי ומיני? לסרטן? לכאבים בחדירה?

סיפור מקדים.

בערך שנתיים אחרי שהתחלתי בעיסוק (2006), הגיעה אלי לפגישה לראשונה אישה שחלתה בסרטן צוואר הרחם ועברה ניתוח וגם והקרנות.

ההתאוששות מהטראומה הכוללת הייתה ארוכה ולא פשוטה ותודה לאל ולרופאים היא כבר כמעט שנתיים אחרי אבל...
היא לא מסוגלת לחשוב על קיום יחסי מין ומאחר והיא בזוגיות, זה נושא שעולה על הפרק כל הזמן. והיא פשוט לא מסוגלת. כואב לה רק מלחשוב על זה.

הרופא המליץ לה על מרחיב דק, כדי למנוע הדבקויות בנרתיק והיא לא מרגישה שזה משהו שהיא מתחברת אליו.

הקושי הגדול ביותר הוא שהרופא הנחה לעשות משהו טכני והגוף אומר "לא".

בתכלס, זו לא סתם פעולה שתרחיב או תגמיש מעט את שרירי הנרתיק, מדובר במשהו הרבה יותר גדול – בחיבור מחדש לאישה המינית השונה שהיא היום.
בצורך לעורר את ההקשר החיובי, הנהנה ובעיקר - לכבות את הפחד מהכאב שעכשיו נקשר לחדירה.

עברנו תהליך שבו היא נפתחה לחוויה מינית חיובית, בחרנו עבורה ויברטור דק עשוי סיליקון בדרגה רפואית ואחרי כמה מפגשים קיבלתי זר פרחים גדול ממנה ומבעלה.

מאז התחלתי לעבוד על בסיס קבוע עם מספר אונקו-גניקולוגים, שמפנים נשים להתאים ויברטור ולעשות תהליך קצר אך אפקטיבי לשמירה על הנרתיק והנשיות.

נשים שסובלות מכאבים בחדירה זה הרבה יותר נפוץ ממה שאת חושבת!

3 מתוך 4 נשים סבלו, סובלות או יסבלו מכאבים בחדירה.

הסיבות יכולות להיות שונות מוזמנת לקרוא ולהעמיק קצת בקישור הזה

לא כולן פונות לבירור הכאב וליעוץ וטיפול, לפעמים בגלל שמתביישות, לפעמים בגלל שמקלות ראש או מקוות שזה יחלוף.

5 נשים שונות, שיצאו ממעגל הכאב לאחר תהליך ליווי והדרכה, הסכימו שאשתף כאן בסיפור האישי שלהן,
מתוך תקווה שאולי תביני שאת לא לבד ושגם את יכולה לשחרר את הכאב. השמות כמובן, בדויים, הגיל אמיתי.

לילך, בת 26, בזוגיות

"אני באה מבית שמרני וכל מה שקשור במיניות לפני נישואין נחשב לחטא.
לא דיברו איתי בכלל על זה חוץ מכל מיני אזהרות ואמירות על פריצות ועל השם הרע שיש לאישה מינית.
במנהלך השנים התחילו איתי גברים אבל חיכיתי שיגיע האחד שלי, לקשר רציני לכל החיים. לפני שלוש שנים פגשתי אותו ומאז אנחנו ביחד.
לפני שנה התארסנו ואז העניין הפך להיות ממש בעייתי.
עד אז רק התמזמזנו. למעשה הייתי בתולה עד גיל 25.
אחרי האירוסין הרגשתי שאני כבר ממש רוצה לעשות אהבה איתו והיה ברור שגם הוא. אני מאד אוהבת אותו ורציתי שזה יצליח אז ערב אחד קבענו, התכוננו ועשינו את זה וזה היה נורא. כאב לי ושרף ובקושי נכנס ומזל שהוא גמר מהר.
כשדיברנו על זה אמרתי לו שבפעם הבאה אני כנראה צריכה יותר משחק מקדים והוא היה מתחשב ומכבד ואחרי כמה זמן ניסינו שוב עם יותר משחק מקדים, הוא השקיע מאד ושמנו הרבה ג'ל סיכוך, אבל זה כאב לי ורק רציתי שנסיים.
רציתי לעשות אהבה, ליהנות כמו שאני שומעת מחברות שנהנות וקיבלתי סבל.
סבל שהוריד לי את החשק. שגרם לי לפחד מכל מחשבה על יחסי מין והשפיע על הביטחון שלי, הזוגיות שלי ואפילו על העבודה. ושוב ניסינו, ושוב כואב לי ואני מבקשת שיפסיק. איזה תסכול.
בסיכומו של דבר הגעתי לסיגל, היא הפנתה אותי לגניקולוג שבדק ואמר שהכל תקין.

אז מה לא תקין? זה הרי כואב לי, מה דפוק בי?! הייתי מאד מתוסכלת ומיואשת.
חזרתי לסיגל ובשיחה איתה הבנתי שהיתה לי דרך לעשות, הייתי צריכה להתחבר אל המיניות שלי, לתת לעצמי אישורים, לגלות את האינטימיות ולעלות שלב בזוגיות.
אף אחד לא לימד אותי או נתן לי כלים וכללים איך להיות אישה, בת זוג, מאהבת ואת זה למדתי אצל סיגל, שיעורים חיוניים לחיים.
נפרדתי מהכאב לפני חצי שנה, החיים שלי השתנו לטובה ויש גם בשורות טובות, התחתנו ואני מודה כל יום על הסבלנות של בעלי וגם לעצמי שלא ויתרתי. אני מצטערת על כל הזמן שסבלתי לחינם."

יעל, בת 52, נשואה.

"בשנים האחרונות הרגשתי שהחשק שלי יורד בהדרגה ואז גם התחילו תופעות גיל המעבר.
יובש. תחושה לא נעימה אחרי קיום יחסי מין, שהפכה להיות מטרידה וכואבת.
דלקות בשלפוחית השתן, אף פעם לא סבלתי מזה ופתאום בכל פעם שאנחנו מקיימים יחסים, דלקת. או פטריה.

לא בא לי בכלל לקיים יחסים, עשיתי את זה לעיתים רחוקות כי אני אוהבת את בעלי וממש בשבילו וסבלתי בכל פעם ואחרי כל פעם.
הרגשתי שאני מזדקנת, שאנחנו מתרחקים, הוא הרגיש דחוי ואני חשבתי לעצמי, זה מה יש, מתו חיי האישות שלנו.
בגלל שיש לי בעיה בקרישיות דם העדפתי לא לקחת הורמונים וניסיתי כל מיני דברים טבעיים שעזרו לתקופה קצרה ואחרי זה הפסיקו להשפיע.
חברה שלחה אותי להיפגש עם סיגל. כמו קוסמת היא עזרה לי להתחבר מחדש לנשיות שלי ולמיניות המשתנה שלי, קיבלתי תובנות חשובות לחיים וסיגל גם המליצה לי על שיגרה נשית, שאני שומרת עליה באדיקות ומאד משפיעה עלי לטובה. אני מאמנת את שרירי הנרתיק שלי עם כדורי קיגל ומודעת לחשיבות המיניות בחיים שלי כאישה שלמה.
בהיבט הזוגי - בטו' באב האחרון הגענו לסיגל לסדנה זוגית מאלפת ומאד פרקטית.

התשוקה חזרה לשכון בזוגיות שלנו ואמנם חיי האישות שלנו לא כמו פעם, אבל הם מרגשים ומספקים ומענגים. שנינו מרגישים שזכינו לפרק ב' עוד בפרק א' שלנו.

ולחשוב שכמעט ויתרתי על המיניות שלי, על שמחת החיים..."

דורית, בת 41, מחלימה מסרטן בנרתיק, נשואה.

"חליתי בסרטן ועברתי ניתוח וכימו והקרנות, טיפול אגרסיבי אבל יעיל לשמחתי הרבה.
אחרי שהתאוששתי קצת והייתי בדרך להחלמה, הרגשתי מאד מנותקת מהנשיות שלי, כאילו אני כבר פחות אישה וגם היתה סכנה של הידבקויות וקרעים בנרתיק, אז לא קיימנו יחסים יותר מחצי שנה, זה בכלל לא היה על הפרק.
אף רופא לא דיבר איתי על החלק הזה בחיי, אחת הנשים מקבוצת התמיכה הלכה לפיזיותרפיסטית אגן אז גם אני הלכתי.

היא המליצה על תרגילים בשילוב עם מרחיב.
ממש לא התחברתי! דחיתי ודחיתי את התרגול ואז, בפגישה עם הגינקולוג הוא נתן לי את מספר הטלפון של סיגל והמליץ לי לשוחח איתה.
השיחה היתה מרגיעה ומעודדת מאד, סיגל מאד נעימה ומדוייקת והרגשתי חיבור איתה. היא סיפרה לי על נשים שפנו אליה בעבר והיא הבינה על מה אני מדברת.
אצלנו הנשים חדירה לא יכולה להיות רק פעולה רפואית, כי זה עובד אחרת. במקום חיבור לעונג יש חיבור לפעולה כירורגית.

קיבלתי מסיגל הדרכה מקיפה והנחיות לביצוע, כדי לחבר את הגוף שלי לתחושה של הנאה ולא של כאב או מחלה והזמנתי בהמלצתה מרחיב רוטט מתאים לתרגול.

המיניות שלנו היא לא משהו טכני, היא לא להרחיב את הנרתיק או להפסיק את הכאב – היא היכולת להתמסר לתחושות לחלוטין, להיות כאן ועכשיו, משוחררת - ואני הייתי קפואה. מצפה לכאב, מנותקת, בורחת מהגוף.
לא היה קל לעשות את השיפט, אבל הצלחתי וזה חלק מאד חשוב בהחלמה ובריפוי שלי.
לא רק שהתחברתי מחדש לגוף שלי אלא אני חווה את המיניות שלי בצורה הרבה יותר חזקה וזה כיף לי, טוב לנו.
מאחלת לך שמהמסע שלך יצא גם טוב, כמו במקרה שלי – שתרשי לעצמך לגדול מזה ולהתחבר לעצמך ולגוף שלך ברמות אנרגטיות חדשות."

קאמי, 61, אלמנה

"אני אלמנה 14 שנים, שבהן החלטתי שעד שהילדים לא יוצאים מהבית אני לא מחפשת זוגיות.
לפני שנה הבן הקטן עבר לגור בתל-אביב ופרסמתי בין החברות שהגיע הזמן לחפש בן זוג.
חברה הכירה לי את המיועד, אלמן שנה וחצי, צעיר ממני בשנה, עם ילדים גדולים שעזבו את הבית. יצאנו כמה פעמים והיה מאד נעים והרגשתי מתח מיני מרגש שיש ביננו.
בערב אחד הגענו למיטה, שנינו מאד חרמנים אבל הוא לא הצליח לחדור לתוכי, להיכנס, אין כניסה. אפילו אצבע הוא לא הצליח להכניס ואם ניסה ממש חזק, כאבי תופת. הייתי בשוק.
לא ידעתי שהנרתיק יכול פשוט להיסגר, אין כניסה, כמו גן נעול.
פרט חשוב: מהיום שהתאלמנתי לא קיימתי יחסי אישות ולא השתמשתי בויברטור או משהו כזה לחדירה. גם לא אוננתי, לא הרגשתי צורך.

הלכתי לשני רופאים מומחים, התחלתי קצת עם מרחיב וכלום. הנרתיק סגור.

הקשר התפרק ואני הייתי אובדת עצות, ממש לא ידעתי מה לעשות וחוץ מהרופאים שלא עזרו לי לא ידעתי למי לפנות. רציתי לפתור את הבעיה כי רציתי מאד קשר והבנתי שאף אחד לא ירצה מישהי שלא יכולה לקיים יחסים וגם בשבילי זה חשוב.
ממש במקרה הגעתי לסיגל , התקשרתי אליה ושוחחנו בטלפון. בשיחה אחת היא סיימה לי את הסבל – היא הדריכה אותי ושלחה לי אביזר לתרגולים וחודש וחצי אחרי שלחתי לה הודעה הרגשת ויוצאת דופן מבחינתי, על דייט שהסתיים במיטה והיה יותר טוב ממה שפינטזתי, סוף סוף.

כשחזרתי לאחד הרופאים שיתפתי אותו בהמלצות של סיגל - הוא אמר שזה רעיון מצוין. בונוס נוסף שקיבלתי - מאז שחזרתי לקיים יחסים וגיליתי מחדש את המיניות, אני מרגישה קורנת וחיונית מתמיד."

דנית, 32, אחרי לידות, נשואה.

"אחרי הלידה השניה זה קרה. הרגשתי שמנה, לא אהבתי את הגוף שלי והגרוע מכל התחילו דליפות שתן. אין חשק. כשהייתי רואה שהוא כבר ממש מתעצבן, אז היינו מקיימים יחסים, הרבה פעמים זה היה לא נעים לי אבל צריך לסמן וי.
ברור שאני רק הייתי שוכבת ומחכה שזה יסתיים, כי ידעתי שאחרי זה אני יכולה לסחוב אותו עוד לפחות שלושה שבועות עד הפעם הבאה. שקט תעשייתי של 3 שבועות. הייתי ממציאה תירוצים כדי להיכנס אחריו למיטה או נרדמת על הספה, העיקר לא ללכת לישון ביחד כי זה מזמין. העיקר שלא ירצה שום דבר במיטה. מבחינתי לא לעשות בכלל, מבחינתו כל יום.

היה קשה בבית, גם עם הילדים וגם ביננו וכשדיברתי עם חברות הבנתי שגם אצלן פחות או יותר זה המצב, חוץ מאחת – גרושה כמובן, חוגגת על החיים.

מישהי מהחברות לקחה יוזמה והלכנו ביחד למפגש נשי עם סיגל.
זה היה מפגש התעוררות ממש, דיברנו על כל מה שלא באמת דיברנו, היה ערב ששינה לרובנו את החיים.
אחרי זה עשינו עוד מפגש עם סיגל אבל הפעם עם בני הזוג. היה מדהים. יש כאלו פערים בין גברים ונשים ואפשר לנצל אותם לטובתנו, אם יותר ויותר זוגות יבינו שבדיוק כמו בכל תחום אחר – תמיד אפשר וכדאי ללמוד, אם רוצים להתקדם. גם בתחום הזה כנראה שהנשים צריכות להוביל את המהלך.

אני אוהבת את האישה שאני עכשיו, כבר אין לי "כאבי ראש", אני משתמשת קבוע בביצים הסיניות וכבר אין לי דליפות שתן, התחברתי מחדש לתשוקה ואני ממש חרמנית על בעלי, זה מטורף."