גיל המעבר, מה צפוי לך?

מה זה בכלל גיל המעבר?

גיל המעבר. אני קוראת לזה גיל המה עבר ומה עובר עלי, העיקר שנעבור גם את זה 🙂

גיל המעבר, גיל האמצע - לא משנה איך תקראי לו - יש כמה דברים שכדאי לך לדעת, כי אם את לא שם, במוקדם או במאוחר גם את תהיי בגיל הזה.
אמצע החיים זה לא נ.צ. מדוייקת, אלא תהליך שנמשך כמה שנים בין הגילאים 40-60. כל אחת והקצב שלה.

איך זה מתחיל?

עוד לפני המנופאוזה מנו(=חודש) ופאוזה(=הפסקה) - יש לנו קדם, שיהיה ככה מעניין. גם אם המחזור עדיין מגיע כמו שעון, יכול להיות שאת כבר שם.

קדם מנופאוז: יכול להיות מלווה באחד או יותר ממגוון של תסמינים שונים, אי סדירות במחזור, דימומים כבדים, כאבי מחזור חריגים, עצבנות, הפרעות שינה, גלי חום והזעות ככה פתאום לא קשור לכלום.
למעשה, את נכנסת למנופאוזה (menopause) רק כשתפסיקי לקבל את מחזור הווסת למשך 12 חודשים ואילך. אחרי שהמחזור מסתיים, אנחנו לא מבייצות יותר והשחלות שלנו מייצרות הרבה פחות אסטרוגן. וגם… יורד יצור הפרוגסטרון. פחות יצרניות אנחנו.

6 עובדות על גיל המעבר

• תופעות טרום המנופאוזה, יכולה להיות גם 5-6 שנים לפני שהמחזור מסתיים או מראה סימנים לזה. גם ללא שינוי דרמטי בערכים שבודקים בקופ”ח.
  יש שלב מאד ארוך שהירידה באסטרוגן ובאוקסיטוצין היא מינורית אבל משפיעה על המוח בהחלט.
• הרבה נשים חוות תסמינים מגוונים ו”משתגעות” כשהן לא מבינות מה עובר עליהן. עייפות, גלי חום, עליה במשקל, שינויים במצב רוח, ירידה בחשק, בסיכוך – הם חלק מתסמינים אפשריים להתקרבות למנופאוזה, ואפשר לעשות כל מיני דברים כדי להקל.
• מי שפעילה מינית וגופנית מאבדת פחות אסטרוגן ומרוויחה יותר אוקסיטוצין.
• עובדה משעשעת: נשים שהגיעו לגיל המעבר, נוטות יותר לחבק תינוקות וחיות מחמד. זה בגלל שהן נהנות מאקסטרא אוקסיטוצין.
• לא כולן חוות תסמינים, אמא שלי לא זוכרת בכלל שום שינוי, חוץ מטיפה שיבושים במחזור, עד שהוא הפסיק. אני  לעומת זאת... עברתי כל תסמין.
  הסטטיסטיקה אומרת ש-10% מאיתנו לא חוות תסמינים כלל. איזה כיף.
• סתם להשכלה כללית: אנחנו, בנות האנוש והלווייתניות – חולקות את מנופאוזה. אצל שאר החיות… הכל ממשיך כרגיל, כמעט עד היום האחרון.

מה צפוי לנו?

כל אישה זה אחרת, אם לאימא שלך זה היה סיוט, זה לא אומר שכך יהיה גם אצלך. ולהיפך כמובן.
כל התסמינים, חלקם או בכלל לא.
אצל אחת זה יכול להיות עוצמתי וארוך ואצל השנייה ממש בקטנה.

התסמינים השכיחים הם:

כאבי מפרקים, גידים ושרירים, גלי חום וקור, הזעה מרובה, רגישות ותחושת מלאות עד כאב בשדיים, עייפות, הפרעות בשינה, הפרעות במערכת השתן (צריבה למשל), יובש ושינוי בעור, שינויים בשיער ונשירה מוגברת לעומת צמיחה של “שיעור הורמונלי” במקומות בלתי צפויים, ירידה בצפיפות העצם, בספיגת סידן, ציפורניים שבירות, בעיות חניכיים, החלשות שרירי קרקעית האגן ודליפת שתן, שינוי בחשק המיני, יובש בנרתיק, קושי בהשגת אורגזמה, ירידה כללית בתפקוד המיני, עליה במסת השומן…

ולקינוח – תנודות ושינויים רגשיים, מה שאפשר להגדיר גם כקשיים בריכוז ובזיכרון, עצבנות, רגישות יתר, דאגה וחרדות, עצב ודיכאון והורמונליות בכללי.

אבל בלי לחץ, אצל כל אחת זה אחרת, יכול להיות שתהיי בת מזל ולא תביני בכלל על מה אני מדברת.

מה לעשות?

קודם כל תירגעי, באמת. יש השפעה לגישה שלנו כלפי המצב ומצב הרוח. תחשבי חיובי עובד גם פה.
המודעות היא שלב חשוב. לא כל דיכאון, עייפות או עצבנות קשורים בהכרח לגיל המעבר. בדקי שאכן, שינויים הורמונליים הם מקור התסמינים.
מומלץ להתייעץ עם רופא/ת הנשים או המשפחה שלך ובמידת הצורך, תופני לבדיקת דם לפרופיל הורמונלי.
אחרי שאישרת את הדיאגנוזה, כן, את בגיל טרום גיל המעבר או בגיל המעבר,

כדאי שתחליטי איזו גישה הכי מתאימה לך כדי לעבור את זה בקלות ככל הניתן. זהו תהליך טבעי, קחי את זה בקלות, אבל זה לא אומר שאת חייבת לסבול. אם התסמינים מפריעים לך, טפלי בעצמך.
התייעצי עם הרופא/ה על תוספת הורמונים במגוון דרכים, יש גם תחליפים טבעיים, שמבוססים על קוהוש שחור (כמו סימידונה) ולפעמים אפשר גם לקבל הנחה עם מרשם של הקופה.
כמובן שיש עוד תוספים נפוצים הידועים כמקלים על התסמינים, כמו שיח אברהם, אנג’ליקה סינית, בטטה אינדיאנית ועוד.
אפשר להסתייע בדרכים אלטרנטיביות נוספות כמו דיקור, הומיאופתיה, שינוי תזונתי ועוד.

חשוב שתדעי

עם הורמונים, בלי הורמונים, בשיטה אלטרנטיבית או פשוט בגישה חיובית – בשלב הזה מומלץ להקפיד על פעילות גופנית, תזונה מתאימה וכמובן –
חיי מין פעילים (גם אם זה עם עצמך), שתורמים לשחרור אנדורפינים, לבריאות וגמישות הנרתיק, לקשר הזוגי ולרוחב החיוך.
דעי לך, ככל שתעשי פחות סקס, כך תרצי עוד פחות סקס ותייצרי עוד פחות הורמונים…

תכירי, ידידך בדרך אל העונג ג’ל סיכוך

השינויים ההורמונליים יכולים להשפיע  מאד על השלב הראשון במעגל התגובה המינית, שלב הריגוש – שלב הגירוי המיני.

התגובה הראשונית לריגוש מיני היא זרימת הדם המואצת לאיזור האגן הגורמת לסיכוך הנרתיק ולזקפת הדגדגן בתוך 10-30 שניות.
עוד בשלב הזה מגוון תגובות פיזיולוגיות ואחת מהן היא התארכות והתרחבות בשני השלישים הפנימיים של הנרתיק.

יכול להיות שתרגישי שלוקח יותר זמן עד שאת מוכנה לחדירה, שהנרתיק שלך בשל למשימה והתרחב כיאות.
גם אם תמיד היית רטובה מאד יכול להיות שעכשיו תרגישי שינוי ברמת הלחות מתחושת יובש קלה ועד חרבה גמורה.
משחק מקדים ארוך יותר יכול לסייע, כמו גם שימוש במעסה או בצעצוע אחר כדי להגביר את הגירוי.
וממש ממש מומלץ שיהיה לך ג'ל סיכוך על בסיס מים אפשר להשתמש בו בביטחון לתוספת סיכוך ולהתחיל אתו כחלק מענג ובעל ערך במשחק המקדים. 

מאחלת לך שיעבור בקלות ובהנאה רבה, יש גם יתרונות לגיל הזה, בכל זאת אנחנו יותר משובחות ממה שהיינו לפני 10 שנים ♥